top of page

Getting (mentally) ready for the holidays season.



The holidays are approaching in huge steps!

And I'm excited because I have a family that is so much fun to be around.

For some of us, the holidays season brings with it a certain of excitement and anticipation but for others, that is not the case. For others, this time of the year involves a lot of stress and anxiety.


Because this time of the year brings with it many associations around food, which is something that might cause dilemmas in different people, and if not enough dilemmas, it all happens around the family. And you know, family behaves like a family, and most of the time they get involved in EVERYTHING (remember, it's because they love you).

(Looking backwards) As a woman, I grew up into a particular image that I needed to meet.

Much of this is not at all created as something direct that someone has told me but as something built slowly in consciousness, something we manage to crystallize with the growing exposure to the fashion industry, larger social circles and social norms.

As a woman, I grew up understanding that my body is supposed to be and look in a certain way.

This topic is so big and I'm sure I'll talk about it in a whole article later, it's just leads me to the fact that following the relentless preoccupation with how we should look, comes the relentless preoccupation around food.

I spend a lot of my time around women and as a package deal it also comes with the constant conversations about food.

I have noticed that it is not enough that it bothering so many women all the time, but that this subject is so deep built into us we use it ALL THE TIMES, even when there is not much to talk about, it becomes a topic of conversation that connects women. A theme with which you can break the ice, a common denominator.

(Important to say - i'm writing a bit about my personal experiences as a women but everything I write here is for both sexes alike!)

"food is a great topic, and there is nothing wrong with talking about it. What is wrong is if it's coming from a negative way. If it's coming from the diet culture we have been brain washed about, and if we talk about it obsessively or not."

Why am i bringing that up?

Because the holidays season is full of those conversations.

It's time we gather a lot around food (mostly) and so many times you'll find yourself talking about food.

Don't get me wrong, food is a great topic, and there is nothing wrong with talking about it.

What is wrong is if it's coming from a negative way.

If it's coming from the diet culture we have been brain washed about, and if we talk about it obsessively or not.

In the last few years, something about me has changed.

Because I have been through and still am going through a process of erasing these conventions from my mind, because I am currently in the process of recovering from the idea of - how I should look, I am more sensitive to this issue.

When I hear it comes up, it's like a trigger- at first, it makes me want to block any possibility that someone will talk to me about weight, and what the f*** they ate every day, BUT then I breathe and remember that I too was like that a considerable time of my life.

I was also participating in these conversations and i am sure that I used this topic to break the ice one day when there was nothing to talk about. After this reminder, suddenly everything changes, I see whoever is sitting in front of me as if I am sitting there, and instead of blocking this possibility for conversation, I try to talk from the depths of my soul about how marginal this whole thing is, what we should or shouldn't eat, if we had too much calories or not on the holidays - and how important it is to stop for a second and listen. Not for the one sitting in front of us. Not to sounds around us. But to ourselves. To our body.

I lied a bit in the title, I admit and sorry about that.

But I have no miracle to make you "get ready" for the holidays. Not least one that some of you would like to hear about.

My way of preparing is a bit different, requires self-work and it includes one request from anyone who reads these words and knows I am speaking to him/her,


The holidays season has it is called - is a season.

And this period of time will pass.

And there is not one thing in the world that you will do or eat that will be worth spending all day thinking or talking on how much you have eaten and what you are about to eat.

So yes,

You ate a lot / a little / in an unbalanced way.

And many times it is also really gives us an unpleasant feelings in the body.

But this is just another step.

Another step on the path to your truth, to what is right for you.

Another step that strengthens the choice of the lifestyle you have chosen.

Reinforces the fact that this is a special time and that you do not have to exaggerate all year long.

And if we break it down for a moment - how many times do you have the opportunity to be like this with so many people you love?

Do me a favor,

Try to deal with what is important.

Notice how much fun you have around the table.

Start a conversation on a new topic that interested you that week.

And no matter what happens on those weeks food-wise, leave it behind, do not be bound by thoughts of what was and release the demon that tells you what is needed and what is not.

Keep living as if nothing happened.

Because nothing happened,

For real.


תקופת החגים מתקרבת בצעדי ענק!

ואני מתרגשת, כי זכיתי במשפחה שכיף להיות איתה.

בשביל חלק מאיתנו תקופת החגים מביאה איתה התרגשות וציפייה מסויימת אבל בעבור חלק אחר, זה לא הסיפור. בשביל אחרים התקופה הזו טומנת בחובה המון לחץ וחרדות.


כי התקופה הזו מביאה איתה הרבה מאוד התאגדויות מסביב לאוכל, שזה דבר שגורם להרבה דילמות אצל אנשים שונים, ואם לא מספיק הרבה דילמות, כל זה קורה בסביבה של בני משפחה. ומשפחה מתנהגת כמו משפחה.

(מבט לאחור) כאישה, גדלתי לתוך דימוי מסוים שאני צריכה לענות עליו. הרבה מזה בכלל לא נוצר כמשהו ישיר שמישהו אמר לנו אלא כמשהו שנבנה בתודעה לאט, משהו שאנחנו מצליחות לגבש עם החשיפה שהולכת וגדלה לתעשיית האופנה, לחוגים חברתיים גדולים יותר ולנורמות חברתיות.

כאישה, גדלתי להבנה שהגוף שלי אמור להיות בצורה מסוימת.

הנושא הזה הוא כל כך גדול ואני בטוחה שאני עוד אדבר על זה בפוסט שלם בהמשך, פשוט זה מוביל אותי לעובדה שבעקבות ההתעסקות הבלתי פוסקת באיך שאנחנו צריכות להיראות מגיעה ההתעסקות הבלתי פוסקת באוכל.

אני נמצאת בסביבה לא מבוטלת של נשים וכעסקת חבילה זה מגיע גם עם ההתעסקות הבלתי פוסקת באוכל.

שמתי לב, שלא מספיק שזה מעסיק כל כך הרבה נשים כל הזמן, אלא שגם כשאין הרבה על מה לדבר, זה נהיה נושא שיחה שמחבר בין נשים. נושא שאיתו שוברים את הקרח. נושא שבו מוצאים מכנה משותף.

(אני כותבת מתוך החוויות האישיות שלי אבל כל מה שאני כותבת פה מיועד לשני המינים כאחד.)

למה אני מעלה את זה?

כי עונת החגים מלאה בשיחות האלו.

זה זמן שאנחנו מתאספים הרבה סביב אוכל (בעיקר) וכל כך הרבה פעמים שתמצאו את עצמכם מדברים על אוכל.

אל תבינו אותי לא נכון, אוכל זה נושא מדהים ואין שום דבר רע בלדבר עליו.

מה שצריך לשים לב אליו הוא - אם זה בא בצורה חיובית או שלילית.

אם זה נובע מתרבות הדיאטה ששטפה לנו את מוח, ואם מדברים על זה באובססיביות או לא.

בכמה שנים האחרונות, משהו אצלי השתנה.

בגלל שעברתי ואני עדיין עוברת תהליך של מחיקת המוסכמות האלו מהראש, בגלל שאני כרגע בתהליך של החלמה מ"איך אני צריכה להיראות" "ומה עלי לעשות" אני רגישה יותר לנושא. וכשאני שומעת את זה עולה, זה כמו איזה טריגר, שברגע הראשון גורם לי לרצות לחסום כל אפשרות שמישהו ידבר איתי על משקל, ומה הוא פאקינג אוכל כל יום, ואז אני נושמת ונזכרת שגם אני הייתי כזו זמן לא מבוטל מהחיים.

גם אני השתתפתי בשיחות האלו ובטוח שמתישהו השתמשתי בנושא הזה כדי לשבור את הקרח כשלא היה על מה לדבר. ופתאום הכל משתנה, אני רואה את מי שיושב/ת מולי כאילו אני עצמי יושבת שם, ובמקום לחסום את האפשרות הזו לשיח, אני מנסה לדבר מעמקי נשמתי על כמה כל הדבר הזה הוא שולי, וכמה חשוב לעצור שניה ולהקשיב. לא למי שיושב מולנו. לא למה שסובב אותנו. אלא לעצמנו. לגוף שלנו.

קצת שיקרתי בכותרת, אני מודה ומצטערת.

אבל אין לי דרך פלא לגרום לכם/ן "להתכונן" לתקופת החגים. לא לפחות כזו שחלק מכם היו רוצים.

הדרך שלי להתכונן היא קצת שונה, דורשת עבודה עצמית והיא כוללת בקשה אחת מכל אחת/אחד שקורא את המילים הללו ויודע שאני מדברת אליו,


תקופת החגים כשמה היא - תקופה. והתקופה הזו חולפת. ואין שום דבר אחד בעולם שתעשו או תאכלו שיהיה שווה שכל היום תתעסקו בכמה אכלתם ומה אתם עומדים לאכול (גם אם זה קורה רק בראש שלכם).

אז כן, אכלתם הרבה/מעט/בצורה לא מאוזנת.

והרבה פעמים זה באמת גם לא נעים לנו בגוף.

אבל זה רק עוד צעד. עוד צעד בדרך לאמת שלכם, למה שנכון בשבילכם.

עוד צעד שמחזק את הבחירה באורח החיים שבחרתם.

מחזק את העובדה שזו תקופה מיוחדת ושאתם לא צריכים להגזים כל הזמן.

ואם תפרקו את זה רגע -כמה פעמים יש לכם הזדמנות להתאגד ככה עם כל כך הרבה אנשים שאתם אוהבים?

תעשו לי טובה,

תתעסקו במה שחשוב.

שימו לב כמה כיף בשולחן.

פתחו בנושא שיחה שעניין אתכם באותו השבוע.

ולא משנה מה קורה באותם שבועות, תשאירו את זה מאחור, אל תהיו כבולים למחשבות על מה היה ושחררו את השד שאומר לכם מה צריך ומה לא.

ותמשיכו לחיות כאילו לא קרה כלום.

כי לא קרה כלום,


bottom of page